מאת: הדס יריב (M.Sc, MBA) טכנולוגית מזון מוסמכת בתזונה, יועצת מדעית בקבוצת מאפיות ברמן.


מהם סיבים פרה ביוטיים (Prebiotics)?
הסיבים הפרה-ביוטים הם סוכרים קצרי-שרשרת המוכרים כסיבים תזונתיים מסיסים. סיבים אלו אינם מפורקים על ידי אנזימי המעי הדק אלא עוברים תסיסה על ידי חיידקי המעי. בתהליך התסיסה מתקבלות חומצות שומן קצרות-שרשרת (אצטט, פרופיונט, בוטיראט) המגבירות את פעילותם של "חיידקים טובים", החיידקים הפרוביוטיים. בסקירה רחבת היקף של אוניברסיטת קמברידג' שפוסמה בירחון האקדמי British Journal of Nutrition נסקרו עשרות מחקרים אודות השפעתם החיובית של הסיבים התזונתיים 'הפרה-ביוטיים' .

מהם "חיידקים טובים"?
גופנו מאכלס כטריליון חיידקים, מרביתם נמצאים במערכת העיכול. חלק מהחיידקים הללו ידידותיים וחלקם מזיקים. קבוצת החיידקים המועילים או "טובים" מכונה "מיקרוביוטיקה" (חיידקי ה- bifidobacteria וה-lactobacilli) – המיקרוביוטיקה מסייעת לתהליך עיכול תקין.

כיצד תורמים הסיבים הפרה ביוטיים לבריאותנו?
פשוט מאוד, הסיבים מגבירים את פעילותם ואת התרבותם של "חיידקים טובים".

BERMAN_ACTIVE_4

אילו גורמים מעודדים גדילה של "חיידקים טובים" במעיים?
אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול מושפעת מגילנו, ממצב בריאותנו ומן המזון שאנו צורכים. אוכלוסייה זו יכולה לעבור שינויים כתוצאה מתזונה לא נכונה, מנטילת תרופות, ממחלה או מהיחשפות לזיהום סביבתי. אחת הדרכים לשמירה על איזון "חיידקים טובים" בגוף ולהגברת פעילותם היא באמצעות פרה ביוטיקה; אכילת מזון או תוספי מזון המכילים סיבים פרה ביוטיים.

באילו מזונות ניתן למצוא סיבים פרה ביוטיים?
סיבים מסיסים פרה ביוטיים מצויים בפירות וירקות דוגמת בננה, שורש העולש, בצל, שום, כרישה ואספרגוס. סיבים פרה ביוטיים מקבוצות אוליגוסוכרים דוגמת אינולין וגואר גאם משולבים בצורה מבוקרת במזונות פונקציונליים כדי להגדיל את ערכם התזונתי: בלחמים, ביוגורטים, בדגני בוקר, במזון לתינוקות ועוד.

אילו סיבים תזונתיים קיימים בברמן אקטיב?
שלוש פרוסות (כ-100 גרם) "ברמן אקטיב" מכילות 11.4 גרם סיבים תזונתיים, מתוכם 3 גרם סיבים תזונתיים מסיסים פרה ביוטיים. הסיבים הפרה ביוטיים הם מסוג אינולין, סיב תזונתי מסיס בעל מתיקות עדינה המופק משורש העולש. שאר הסיבים מקורם בקמח החיטה שממנו נאפה הלחם – 100% קמח חיטה מלא.
קראו עוד על ברמן אקטיב כאן>

מהי צריכת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת?
ההמלצה לצריכה יומית מספקת של סיבים תזונתיים כוללת סיבים מסיסים ושאינם מסיסים ומשתנה בהתאם לקבוצות גיל ומין. כמות הסיבים היומית המומלצת למבוגרים נעה בין 25 גרם בקרב נשים ל-38 גרם בקרב גברים*. מחקרים** בנושא סיבים מסיסים ממליצים על צריכה ממוצעת של כ-9 גרם ליום להגברת הפעילות הפרה ביוטית.
שלוש פרוסות לחם ברמן אקטיב (כ-100 גרם) מכילות 3 גרם סיבים מסיסים, ומספקות כ-30% מהמלצה זו. הכמות הכוללת של הסיבים בשלוש פרוסות לחם היא 11.4 גרם המהווים כ-46% מהתצרוכת היומית המספקת לנשים
וכ-30% מהתצרוכת היומית המספקת לגברים.

* על פי טבלאות ערכי איכות תזונתיים של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות
** על פי מחקרים מדעיים.

רשימת מקורות: 

  • Roberfroid M. Prebiotic effects: metabolic and health benefits. Br J Nutr. 2010;104( 2):S1-63.
  • Yoram Bouhnik. Prolonged administration of low-dose inulin stimulates the growth of   

bifidobacteria in humans. Nutrition Research. 2007;( 27):187– 193.

  • Gibson GR. Dietary modulation of the human colonic microbiota: introducing the concept of

prebiotics. J Nutr. 1995;125(6):1401-12.

  • Coxam V. Current data with inulin-type fructans and calcium, targeting bone health in

adults. J Nutr. 2007;137(11):2527S-33.

  • Scholz-Ahrens KE . Prebiotics, Probiotics, and Synbiotics Affect Mineral Absorption, Bone

Mineral Content, and Bone Structure. J Nutr. 2007;137(3):838S-46S.

  • Guarner F. Studies with inulin-type fructans on intestinal infections, permeability, and

inflammation. J Nutr. 2007;137(11):2568S-71.

  • Dewulf EM. Insight into the prebiotic concept: lessons from an exploratory double blind

intervention study with inulin-type fructans in obese women. Gut. 2013;62(8):1112-21.

  • Delzenne NM, Neyrinck AM, Backhed F, Cani PD. Targeting gut microbiota in obesity:

effects of prebiotics and probiotics. Nat Rev Endocrinol. 2011 9;7(11):639-46.

  • Kleessen B et al. Jerusalem artichoke and chicory inulin in bakery products affect fecal

microbiota of healthy volunteers. Br J Nutr. 2007;98(3):540-9

  • Roberfroid MB.Inulin-type fructans: functional food ingredients. J Nutr.2007 ;137(11):2493- 

       2502S.