מאפיית ברמן, שנוסדה בשנת 1875 בירושלים, היא מהמאפיות הגדולות והמובילות בישראל, ומספקת לחם ודברי מאפה למאות אלפי בתי אב ברחבי הארץ.
ברמן משלבת מסורת אפייה ארוכת שנים יחד עם הקפדה על איכות, ומציעה מגוון עשיר של לחמים: לחמי בריאות ולחמים דלי קלוריות, חלות, פיתות, לחמניות ומגוון גדול של עוגות ועוגיות.
מאפיית ברמן משתרעת על שטח של כ-10,000 מ"ר באזור התעשייה בגבעת שאול בירושלים, ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לייצור, אפייה, פריסה ואריזה. במאפייה קווי ייצור אוטומטיים וממוחשבים, שתפוקת כל אחד מהם עומדת על כ-3,000 כיכרות לחם בשעה, ללא מגע יד אדם לאורך כל שלבי העיבוד.
משפחת ברמן – ר' טודרוס הלוי ברמן המופלג בתורה, רעייתו קרישא אשת החיל ובניהם יהושע ואליה – עולים לארץ מרוסיה הצארית ומתיישבים ברובע היהודי בעיר העתיקה. כשאזל הכסף שהביאו עמם, התחילה קרישא לאפות עוגות דבש ולחם שחור ולהציעם לצליינים שעלו בשיירות לעיר הקודש. ריחם וטעמם של הלחמים והעוגות הביאו לפריחת העסק. יהושע, הבן הבכור, הצטרף לאמו במאפייה, עבד ללא ליאות וראה ברכה בעמלו
יהושע היה ליהודי הראשון מיושבי ירושלים שפתח חנות מחוץ לחומות, ברחוב יפו. תוצרי המאפייה הובלו בעזרת סוסים ופרדות ובכרכרות שנרכשו מעודפי הצבא האוסטרי. על הכרכרות היה מוטבע עוגן, סמלה של אחת היחידות בצבא האוסטרי. עם השנים הפך העוגן לסמלה המסחרי של מאפיית ברמן. עם התרחבותו של הישוב היהודי מחוץ לחומות, עברה משפחת ר' יהושע ברמן למאה שערים, שם על מגרש שומם בנה את ביתו, ולצידו את בניין המאפייה. היתה זו המאפייה הגדולה ביותר בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו. רבים נהרו לראות את הפלא החדש – מאפייה מודרנית ומשוכללת, ובנוסף את הגנרטורים שסיפקו חשמל למאפייה ולבית המשפחה. עם התפתחות העסק, יהושע הציע לאחיו אליהו ברמן להצטרף אליו כשותף, והחברה שבבעלותם קיבלה את השם "י. את א. ברמן".
מאפיית ברמן מספקת את צרכי השלטון הבריטי והישוב היהודי בארץ כאחד. עם עזיבת הבריטים ופרוץ מלחמת השחרור, ירושלים הפכה נצורה, והחלה תקופה קשה של קיצוב בקמח ובדלק, שגרם למחסור ואפילו לרעב. בשל סמיכותה של המאפייה לגבול הירדני, והיות והמאפייה היתה מקור האספקה העיקרי של האוכלוסייה הנצורה, הפכה המאפייה למטרה אסטרטגית ונעשו ניסיונות רבים להפציצה. למרות זאת לא חדלה עבודת הייצור והאפייה אף ליום אחד ותושבי ירושלים הנצורה זכו לאספקת לחם סדירה.
מקום המדינה ועד לשנת 1965, שיווקה מאפיית ברמן מוצרי מאפה לכל רחבי העיר ירושלים וסביבותיה מן המפעל במאה שערים.
המאפיה עוברת למשכנה החדש, בבית הדפוס 24 ירושלים. יצחק ברמן, דור רביעי ל"ברמנים" האופים ומבעליה הנוכחיים של המאפייה, מצטרף למאפיה עם שחרורו מהשירות הצבאי. לאחר שנים של לימוד והתנסות בכל סוגי התפקידים במפעל, הפך לבעליה העיקריים של המאפייה, שאותה החלה הסבתא-רבה שלו, קרישא ברמן. הדור החמישי למשפחת ברמן, בנותיו של יצחק – טדה ואביטל, וכן חתנו גבי מזורסקי, הצטרפו גם הם למערך העבודה במאפייה, וכמיטב המסורת ה"ברמנית" משתלבים במגוון התפקידים בחברה.
פעילות המאפיה מתרחבת אל מחוץ לירושלים.
יצחק ברמן הופך לבעל השליטה בחברה ונכנס לנעלי סבו שהחזיק בשני שלישים מהמאפיה.
ברמן רוכשים את מאפית ודש וכן את מאפית לחם הארץ, המתמחה בלחמים מיוחדים ולחמי פרימיום.
ברמן רוכשים את מאפית לחם חן.
ברמן רוכשים את מאפית ליבו, המתמחה בפנייה למגזר הרוסי.
קבוצת י. את א. ברמן מונה כ-1,000 עובדים. לברמן קונדיטוריה המייצרת ומספקת מגוון מוצרים ללקוחות החברה ולשתי חנויות המפעל, מערך ייצור של פירורים ובלילות וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית הכוללת קווי ייצור אוטומטיים וממוחשבים ללא מגע ידי אדם החל מהקמח, ההזנה והמינון של חומרי העזר, הלישה, העיבוד, העיצוב, התפיחה האפיה, הצינון, הפריסה, האריזה ועד להעמסה. לחברה צי של 135 משאיות ומערך הפצה בפרישה ארצית, הפועל ביעילות ובעמידה בלוחות זמנים קפדניים מול כ – 3,000 לקוחות החברה מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.
